בחירת אפיק לפי מטרה

קרן פנסיה היא חיסכון לגיל פרישה, והיא חובה לשכירים לפי חוק פנסיה חובה. מה שהופך אותה לאפיק הכי משתלם שקיים הוא פשוט: רוב הכסף לא מגיע מכיסך.

מי משלם מה

העובד מפריש כ-6% מהשכר. המעסיק מפריש כ-6.5% לתגמולים ועוד כ-8.33% לרכיב הפיצויים. סך הכל — כ-21% מהשכר נכנסים לחיסכון, כשרק כרבע מזה יוצא מהמשכורת שלך. אין אפיק אחר שבו מישהו אחר מממן שלושה רבעים מההשקעה.

מה מקבלים מעבר לחיסכון

קרן פנסיה מקיפה כוללת גם ביטוח אובדן כושר עבודה וביטוח שארים — כלומר הגנה כלכלית למשפחה במקרה של נכות או מוות. זה רכיב ביטוחי אמיתי, לא נלווה.

מה כן בשליטתך: אתה בוחר את הגוף המנהל, את המסלול (מנייתי/מאוזן/סולידי) ואת דמי הניהול — וכן, הם ניתנים למשא ומתן. חוסך צעיר במסלול סולידי מאבד עשרות אלפי שקלים לאורך הדרך; שווה לבדוק שהמסלול תואם את הגיל ואת אופק ההשקעה.

אם יש אפיק אחד שרוב הישראלים לא מנצלים והם צריכים — זה הוא. לפי החוק כיום, הרווחים בקרן השתלמות פטורים ממס רווח הון (בכפוף לתקרות ולתנאי החוק) — בעוד שבכל אפיק אחר תשלם 25%.

איך זה עובד

לשכירים: המעסיק מפריש לרוב כ-7.5% מהשכר, והעובד כ-2.5%, עד תקרה הקבועה בחוק. הכסף נזיל אחרי 6 שנים (ובמקרים מסוימים מוקדם יותר — למשל לצורך השתלמות מקצועית או בגיל פרישה).

הטעות שאנשים עושים

רבים פשוט לא מבקשים מהמעסיק לפתוח קרן השתלמות, כי לא ידעו שאפשר. אם אתה שכיר ואין לך — שווה לשאול. וטעות שנייה: משיכה של הקרן מיד כשהיא נזילה (אחרי 6 שנים) כדי לממן משהו. מי שמשאיר אותה — ממשיך ליהנות מהפטור על הרווחים גם בהמשך.

עצמאים יכולים לפתוח קרן השתלמות עצמאית, וההפקדות עשויות להיות מוכרות כניכוי לצורכי מס בהתאם לפקודת מס הכנסה. שווה בדיקה מול יועץ מס.

מוצר יחסית חדש (הושק ב-2016) שסוגר פער אמיתי: הוא נותן את היתרונות של ניהול מוסדי ומסלולי השקעה מגוונים — בלי לנעול את הכסף.

שתי התכונות שמגדירות אותו

נזילות מלאה: אפשר למשוך את הכסף בכל עת, ללא קנס וללא תקופת המתנה. זה מבדיל אותו מהפנסיה (נעולה) ומהשתלמות (6 שנים).

הטבת מס מותנית: אם מגיעים לגיל 60 ומושכים את הכסף כקצבה חודשית — לפי החוק כיום ההטבה היא פטור ממס, בכפוף לתנאי החוק ולתקרות הקצבה המזכה. מי שמושך קודם, או מושך סכום חד-פעמי, משלם 25% מס על הרווח — כמו בכל השקעה.

למי זה מתאים

למי שרוצה לחסוך לטווח בינוני-ארוך אבל לא מוכן לנעול את הכסף לגמרי; להורים שחוסכים לילדים; ולמי שכבר מיצה את קרן ההשתלמות ומחפש את האפיק הבא.

קרן סל היא "סל" שמחזיק את כל המניות במדד מסוים. קונים אותה כמו מניה, בעסקה אחת — ומקבלים חשיפה למאות חברות. זו הדרך הזולה והישירה ביותר להשקיע במדדים.

היתרון: עלות ושליטה

דמי הניהול בקרנות סל גדולות נמוכים מאוד (לעיתים 0.03%-0.2% בשנה) — הרבה מתחת לדמי הניהול בקופות גמל. בנוסף, יש לך שליטה מלאה: אתה בוחר בדיוק מה לקנות, מתי, וכמה.

החיסרון: אין הטבת מס — ויש עבודה

כל רווח ממומש ממוסה ב-25%, בלי פטורים ובלי הטבות. וחשוב מכך: בברוקר זר (כמו Interactive Brokers) המס אינו מנוכה במקור — האחריות לדווח ולשלם היא שלך, בדוח שנתי. בברוקר ישראלי (או בנק) המס לרוב מנוכה אוטומטית ומקבלים טופס 867.

קרן כספית — הבית של קרן החירום

קרן כספית היא אפיק סולידי מאוד שמשקיע במכשירים קצרי-טווח. היא נזילה תוך יום עסקים, הסיכון בה נמוך מאוד, והתשואה נעה בהתאם לריבית בנק ישראל. זה לא אפיק להתעשר ממנו — זה אפיק לשמור בו.

למה לא פשוט להשאיר בעו"ש? כי בעו"ש התשואה היא לרוב אפס, והאינפלציה שוחקת את הכסף. קרן כספית לפחות שומרת על הערך, ולעיתים מעט מעבר — בלי לוותר על נזילות.

אג"ח ממשלתי — המייצב

כשקונים אג"ח ממשלתי, למעשה מלווים כסף למדינת ישראל בתמורה לריבית. רמת הסיכון נמוכה (המדינה נחשבת לווה אמין), והתשואה בהתאם — צנועה.

אין "אפיק הכי טוב". יש אפיק שמתאים למצב שלך. שלוש שאלות מכריעות:

1. מתי תצטרך את הכסף? (אופק זמן)

זו השאלה החשובה מכולן. עד 3 שנים — הכסף חייב להיות נזיל ובטוח (קרן כספית). 3-6 שנים — אפשר לשלב, אבל בזהירות. מעל 7 שנים — יש מספיק זמן לספוג תנודות, וחשיפה מנייתית הופכת לסבירה. אופק הזמן, יותר מכל דבר אחר, קובע כמה סיכון אתה יכול לקחת.

2. מה המטרה?

קרן חירום? פרישה? מקדמה לדירה בעוד 4 שנים? חיסכון לילדים ל-18 שנה? לכל מטרה יש אפיק שמתאים לה. אותו סכום, למטרות שונות, צריך לשבת במקומות שונים.

3. איך אתה מגיב לירידות?

זו לא שאלה תיאורטית. אם ירידה של 25% תגרום לך למכור הכל בפאניקה — אז מסלול מנייתי מלא הוא לא מתאים לך, גם אם "מתמטית" הוא עדיף. התיק הכי טוב הוא זה שתצליח להחזיק בו גם כשקשה.