אפליקציה נוחה (IBI Smart), שירות לקוחות איכותי, גישה לבורסות ישראליות וזרות.
פלטפורמות ברוקראז'
השקעה עצמאית דרך ברוקר ישראלי או זר — אפשרויות, יתרונות, חסרונות, ולמי מתאים.
מסחר עצמאי דרך ברוקר הוא הדרך הזולה והישירה ביותר להשקיע במדדים — אין גוף מנהל שגובה דמי ניהול, ואתה בוחר בדיוק מה לקנות. אבל הוא גם דורש משהו שאין באפיקים המוסדיים: אחריות. אתה זה שפותח את החשבון, בוחר את הקרן, מבצע את הפעולה — ובברוקר זר, גם מדווח למס הכנסה בעצמך. בעמוד הזה נסקור את הפלטפורמות הפועלות בישראל, את ההבדל הקריטי בין ברוקר ישראלי לזר, ואת מה שחייבים לדעת לפני שפותחים חשבון — כולל נושאי המס שרוב המדריכים מדלגים עליהם.
ברוקרים ישראליים
סף כניסה נמוך, אינטגרציה עם Interactive Brokers. שירות לקוחות נרחב.
לפי מידע ציבורי: עמלה של 0.06% למסחר בבורסה הישראלית; פטור מדמי טיפול. יש לבדוק תנאים מעודכנים מול הגוף ישירות.
אפליקציה ישראלית למסחר במניות ו-ETF בחו"ל. לפי המידע הציבורי: ללא דמי ניהול חודשיים, ללא מינימום הפקדה, וכמה עסקאות חינם בחודש. יש לאמת תנאים מעודכנים באתר.
ברוקרים זרים
הפופולרי ביותר בקרב ישראלים. $0 עמלה ל-ETF נבחרים. גישה לכל בורסה בעולם.
פלטפורמה בעלת שורשים ישראליים, מוכרת במסחר חברתי והעתקת תיקים (Copy Trading). השקעה במניות ללא עמלת קנייה. יש לשים לב לעלויות נלוות ולתנאים המעודכנים באתר.
קופת גמל להשקעה כוללת לפי החוק כיום הטבת מס במשיכה כקצבה מגיל 60, בכפוף לתנאי החוק ולתקרות הקצבה המזכה. השוואת יעילות מס לאפיקים אחרים תלויה בנתונים אישיים — יש להתייעץ עם יועץ מס.
מצה את התקרה השנתית בגמל להשקעה (₪81,711 ב-2025), ואת היתרה — דרך ברוקר עצמאי.
מסלולים עוקבי מדדים בקופת גמל להשקעה הם אחת מהאפשרויות הנפוצות בשוק להתחלה. בחירת מסלול היא החלטה אישית שיש לקבל לאחר התייעצות עם יועץ מורשה ובהתאם להעדפות הסיכון.
מה שחייבים לדעת לפני שפותחים חשבון
זה ההבדל החשוב ביותר, והוא לא בעמלות — הוא במי מטפל במס.
ברוקר ישראלי (או בנק)
מנכה את המס במקור. כשאתה מוכר ברווח, הברוקר מנכה אוטומטית 25% ומעביר לרשויות. בסוף השנה אתה מקבל טופס 867 שמסכם הכל. אתה לא צריך לעשות כלום. זה יתרון עצום למי שלא רוצה להתעסק.
ברוקר זר (כמו Interactive Brokers)
ברוקר זר אינו מנכה מס ישראלי — הוא לא חייב, הוא לא ישראלי. המשמעות: האחריות לדווח ולשלם מוטלת עליך, בדוח שנתי למס הכנסה. זו לא בעיה בלתי פתירה — הרבה ישראלים עושים את זה — אבל זה כן דורש מודעות, ניהול רישומים, ולעיתים רואה חשבון.
הפשרה המעניינת: יש פלטפורמות ישראליות (כמו בלינק של IBI) שמאפשרות מסחר במניות ו-ETF בחו"ל — אבל מנכות מס במקור כמו ברוקר ישראלי. זה משלב את הגישה לשווקים הזרים עם הפשטות של הדיווח הישראלי.
זו אחת הנקודות הכי חשובות שרוב המשקיעים המתחילים לא מכירים — והיא משפיעה ישירות על התשואה נטו.
חברות רבות מחלקות דיבידנד — חלק מהרווח, ישירות לבעלי המניות. קרן סל שמחזיקה את המניות האלה צריכה להחליט מה לעשות עם הדיבידנדים.
קרן מחלקת (Distributing)
מעבירה לך את הדיבידנד לחשבון. נשמע נחמד — אבל כל חלוקה היא אירוע מס. אתה משלם מס על הדיבידנד עכשיו, וגם צריך להחליט מה לעשות עם הכסף (ואם תרצה להשקיע אותו מחדש — תשלם עמלת קנייה).
קרן צוברת (Accumulating)
משקיעה את הדיבידנד חזרה בתוך הקרן, אוטומטית. אתה לא מקבל כלום לחשבון — אבל שווי הקרן שלך גדל בהתאם. היתרון הכפול: דחיית המס (משלמים רק בעת המכירה, שנים אחר כך) וריבית דריבית אוטומטית על הדיבידנדים.
איך מזהים? בשם הקרן לרוב מופיע "Acc" (צוברת) או "Dist" (מחלקת).
"עמלת קנייה $0!" — נשמע מצוין. אבל עמלת הקנייה היא רק חלק אחד מהעלות האמיתית. הנה מה שצריך לבדוק:
עמלת המרת מט"ח
אתה מפקיד שקלים, אבל קונה ETF אמריקאי בדולרים. מישהו צריך להמיר — ובדרך כלל גובים על זה. זו לעיתים העלות הגדולה ביותר, במיוחד למי שמפקיד סכומים קטנים באופן תדיר. שווה לבדוק את שער ההמרה ואת העמלה, ולא רק את עמלת המסחר.
דמי טיפול / דמי חשבון
חלק מהברוקרים גובים דמי ניהול חשבון חודשיים או שנתיים, לעיתים עם פטור מעל סכום מסוים או מעל מספר פעולות. לחשבון קטן, דמי טיפול קבועים יכולים לאכול חלק ניכר מהתשואה.
עמלת משיכה
כשתרצה להוציא את הכסף — ייתכן שתשלם. שווה לבדוק מראש, ולא לגלות בסוף.
עמלת קנייה × מספר פעולות + עמלת המרה × סכום מופקד + דמי טיפול שנתיים.
למי שמפקיד ₪1,000 בחודש, ברוקר עם "$0 עמלה" אבל המרת מט"ח יקרה יכול לצאת יקר יותר מברוקר עם עמלה קטנה והמרה זולה.
שאלה לגיטימית לחלוטין, ובעיקר כשמדובר בגוף זר שמעולם לא ראית.
העיקרון: הנכסים שלך מופרדים
ברוקרים מפוקחים מחויבים להחזיק את נכסי הלקוחות בהפרדה מנכסי החברה. כלומר, אם הברוקר קורס — הקרנות והמניות שלך אינן חלק ממסת הנכסים שלו לצורך חלוקה לנושים. הן שלך.
ביטוח וגופי פיקוח
ברוקרים ישראליים מפוקחים על ידי רשות ניירות ערך. ברוקרים אמריקאיים גדולים חברים לרוב ב-SIPC, שמספק הגנה מסוימת במקרה של קריסת הברוקר (בגבולות מסוימים). באירופה קיימים מנגנוני הגנה מקבילים.
הכלל הפרקטי: בחרו ברוקר מפוקח, גדול וותיק. אל תרדפו אחרי פלטפורמה אלמונית שמציעה תנאים שנשמעים טוב מדי — בשוק הזה, "טוב מדי" בדרך כלל אומר משהו.
אין תשובה גורפת. זה תלוי בשלושה דברים: עלות, מס, ומאמץ.
ברוקר מנצח בעלות
דמי הניהול בקרנות סל גדולות נמוכים דרמטית (0.03%-0.2%) מדמי הניהול בקופת גמל (לרוב 0.4%-1%). לאורך 30 שנה, ההפרש הזה לבדו שווה הרבה כסף.
גמל מנצחת במס ובנוחות
שתי הטבות שאין בברוקר: מעבר בין מסלולים ללא אירוע מס, והפטור הפוטנציאלי בקצבה מגיל 60 (לפי החוק כיום). בנוסף — הכל מנוהל, המס מנוכה, ואין מה לעשות.
· אחר כך — למצות את תקרת קופת הגמל להשקעה (כ-₪81,711 לשנה לתעודת זהות).
· ואת היתרה — דרך ברוקר, בעלות נמוכה.
ככה נהנים גם מהטבות המס וגם מהעלות הנמוכה. זו גישה רווחת בשוק — לא המלצה אישית.
1. להשוות רק עמלת קנייה. העלות האמיתית כוללת המרת מט"ח, דמי טיפול ועמלת משיכה. חשבו עלות שנתית כוללת.
2. לא להיערך לדיווח המס בברוקר זר. זו לא "בעיה של אחר כך". תכננו את זה מראש — או בחרו ברוקר שמנכה במקור.
3. לסחור יותר מדי. הפלטפורמה מזמינה אותך ללחוץ. כל פעולה עולה עמלה, וכל מכירה ברווח היא אירוע מס. משקיע לטווח ארוך אמור לפעול לעיתים רחוקות.
4. לקנות מניה בודדת "כי היא הולכת לעוף". בברוקר קל מאוד לעשות את זה. זה גם הדרך המהירה ביותר לאבד כסף. פיזור, לא הימור.
5. לבחור קרן מחלקת בלי לחשוב. לטווח ארוך, קרן צוברת לרוב יעילה יותר במס. שווה לבדוק לפני שקונים.