חמישה צעדים מסודרים
סדר הפעולות המומלץ — מבדיקת המצב הקיים, דרך בניית כרית ביטחון, ועד פתיחת קופה והגדרת הפקדה חודשית.
דוגמאות לקרנות כספיות בשוק: מגדל מי+, מיטב שקלית, קסם שקלית. הריבית משתנה לפי תנאי השוק. השוואה מקיפה ניתן לבצע ב-גמל-נט של רשות שוק ההון.
כל צעד — מה בדיוק עושים
לפני שפותחים משהו חדש — כדאי לדעת מה כבר קיים. רוב השכירים בישראל כבר חוסכים ולא יודעים כמה, איפה, ובאילו תנאים.
מה לבדוק
1. תלוש השכר. חפשו את השורות "פנסיה", "קרן השתלמות", "פיצויים". ראו כמה מופרש ולאן.
2. המסלקה הפנסיונית. קיים שירות ממשלתי (הר הכסף / המסלקה הפנסיונית) שמאפשר לראות את כל החסכונות הפנסיוניים שלך במקום אחד — כולל קופות ישנות ממקומות עבודה קודמים ששכחת מהן. אנשים רבים מגלים שם עשרות ואף מאות אלפי שקלים.
3. דמי הניהול שאתה משלם. זו השורה שאף אחד לא קורא — והיא שווה עשרות אלפי שקלים.
· כמה דמי ניהול אני משלם, ומה אפשר להשיג במקום אחר?
· האם יש לי קרן השתלמות? ואם לא — למה?
זה הצעד שהכי מפתה לדלג עליו — ושהכי יקר לדלג עליו.
קרן חירום היא סכום נזיל שמיועד לבלתי צפוי: פיטורים, תקלה רפואית, רכב, מקרר. בלעדיה, כשמגיעה הוצאה פתאומית — אתה נאלץ למכור השקעות, ולפי חוק מרפי זה יקרה בדיוק כשהשוק בירידה. כלומר: אתה מקבע הפסד, בזמן הגרוע ביותר, מסיבה שאין לה קשר לשוק.
· איפה: באפיק נזיל ובטוח — קרן כספית היא אפיק נפוץ לכך (נזילה תוך יום עסקים, סיכון נמוך).
· לא: לא במניות, לא בקריפטו, ולא ב"הזדמנות".
הקרן הזו לא נועדה להרוויח — היא נועדה לאפשר לך להישאר מושקע גם כשהחיים קורים. זה ביטוח, לא השקעה.
אם אתה שכיר וזכאי לקרן השתלמות ואין לך אחת — זו כנראה הטעות הפיננסית היקרה ביותר שאתה עושה כרגע.
לפי החוק כיום, הרווחים בקרן השתלמות פטורים ממס רווח הון (בכפוף לתקרות ולתנאי החוק) — בעוד שבכל אפיק אחר תשלם 25%. בנוסף, המעסיק מפריש לרוב כ-7.5% מהשכר (והעובד כ-2.5%). זה גם כסף מהמעסיק וגם הטבת המס הטובה ביותר שקיימת לשכיר ישראלי.
עצמאים: אפשר לפתוח קרן עצמאית, וההפקדות עשויות להיות מוכרות כניכוי לצורכי מס בהתאם לפקודת מס הכנסה. שווה בדיקה מול יועץ מס.
הכסף נזיל אחרי 6 שנים — אבל מי שלא חייב, כדאי שישאיר. הפטור ממס ממשיך לעבוד גם אחר כך.
אחרי שהבסיס מסודר — זה הזמן לשכבה הנוספת. לרוב זו קופת גמל להשקעה (נזילה, עם הטבת מס פוטנציאלית בגיל 60) או ברוקר.
ארבעה דברים שחייבים לעשות נכון
1. להשוות גופים. אל תסתפקו בראשון. השוו דמי ניהול ותשואות בגמל-נט.
2. להתמקח על דמי הניהול. לפני שחותמים. זו לא רשימת מחירים — זו הצעה. עשר דקות של שיחה שוות עשרות אלפי שקלים.
3. לבחור מסלול שתואם את האופק. אופק ארוך (20+ שנה) מאפשר, סטטיסטית, לשאת יותר תנודתיות. הישארות במסלול ברירת המחדל היא בחירה — לרוב לא הטובה ביותר.
4. להגדיר הוראת קבע — ביום המשכורת. זה הסוד המעשי כולו.
וכשהשכר עולה — מעלים את ההפקדה. זו הדרך הפשוטה ביותר להימנע מ"אינפלציית אורח חיים", שבה כל העלאה נבלעת בהוצאות.
אחרי שהכל מוגדר — התפקיד שלך הוא לא להתערב. וזה, באופן מפתיע, החלק הקשה ביותר.
מה יקרה, וזה בסדר
יהיו ירידות. יהיו כותרות מפחידות. יהיה רגע שבו התיק שלך באדום ותרגיש בטן מתהפכת. זה חלק מהעניין. ירידות של 15%-20% התרחשו היסטורית בשוקי המניות שוב ושוב — ואחריהן, היסטורית, הגיעו התאוששויות.
הנזק הגדול ביותר למשקיעים אינו השוק — אלא ההחלטות שהם מקבלים בגלל השוק. מי שמכר בפאניקה במרץ 2020 קיבע הפסד של כ-30%. מי שלא נגע — ראה את התיק חוזר לעצמו באותה שנה.
· אל תמכור בירידה. ירידה היא זמנית; מכירה הופכת אותה לקבועה.
· המשך להפקיד — במיוחד בירידות. אז אותו סכום קונה יותר יחידות.
· אל תשווה את עצמך לאחרים. תמיד יהיה מישהו ש"עשה יותר". רובם גם לוקחים יותר סיכון — ולא מספרים לך כשהם מפסידים.